לקראת סוף פברואר 2020 אני מתחיל לזהות מגמה ברורה בפוסטים המועלים במספר קהילות פיברומיאלגיה בהן אני חבר. מועלים סימפטומים שטרם נראו כמותם לפני כן.
כמהנדס בעל עין חדה וחשיבה מדעית, כמטפל הוליסטי רחבה וכמתרגל יוה, אני מגיע למסקנה שהמכנה המשותף לסימפטומים הרבים והשונים הוא: פגיעה בטונוס העיצבי של עצב הואגוס.
מכאן נהיה ברור לי מה נדרש לעשות כדי לצמצם את הפגיעה וכיצד לטפל בנזקים שנוצרו עד כה וסביר להניח שייווצרו בעתיד.
The image shows the path of the vagus nerve (and a section of the facial nerve). Contributed by Bruno Bordoni, PhD.
מה קורה לנו בימי קורונה?
כאשר אדם חשוף למדיה מפחידה, ומצווה להסתגר בבית, לשמור על ריחוק חברתי, להימנע מקשר פיזי עם אנשים אחרים, (שלא לדבר על האיסור לחבק את הנכדים…) , אחד הדברים הראשונים שנפגעים הוא הטונוס העיצבי של עצב הואגוס.
כתוצאה מכך, כל האיברים המקבלים עיצבוב מעצב זה – נפגעים.
התמונה מראה לנו את הנתיב השמאלי של עצב הואגוס. קיים גם נתיב ימני, כך שהרשת העיצבית בפועל הרבה יותר מסועפת מהמתואר.
כאשר הטונוס של עצב הואגוס תקין ומאוזן לאורך כל הנתיב הארוך והמפוצל שלו,כל האיברים הניזונים ממנו מתפקדים במיטבם (זה החלק המוטורי של העצב),
ובמקביל, כל האיברים מעבירים חזרה למוח מסרים מרגיעים.(זה החלק הסנסורי של העצב).
בהתקיים מצב כזה, מתקיים איזון בין המערכת הסימפטטית (האחראית על ההישרדות) לבין המערכת הפרה-סימפטטית (האחראית על הרגיעה, ההתחדשות, השינה המבריאה והריפוי).
התוצאה הינה בריאות פיזית ונפשית טובה.
לעומת זאת, כאשר הטונוס של עצב הואגוס אינו מאוזן, המערכת הסימפטטית משתלטת, והאדם עובר למצב מתמשך של fight-or-flight response .
התוצאה היא פחד. לחץ, מתח, חרדה, דיכאון, דלקות, כאב, מחלות.
על מנת להמחיש את המשמעות ואת ההשפעה של עצב ואגוס לא מאוזן, אני מציג שני מודלים:
מודל אדם החי בסמוך לגבול עם אויב: הוא נחשף כל כמה דקות להתראות על שיגורים וחדירות ושומע פיצוצים בקרבתו, ללא כל צפירת הרגעה בין ארוע לארוע.
מודל רשת אוטוסטרדות. האדם נוהג באוטוסטרדה של חייו, הנראית כל הזמן כמו התנועה העצבנית של נתיבי איילון בשעות העומס, בלי רגע קט של נתיב פנוי.
מודלים אלה יכולים להסביר את ריבוי הפוסטים והתגובות שאפשר לראות בקהילות פיברומיאלגיה בשלבים השונים של ימי קורונה, בהם שיתופים ותגובות על החמרת סימפטומים קיימים וגם על הווצרות סימפטומים חדשים.
שני מודלים אלה יכולים להסביר גם את "תסמונת פוסט קורונה" בקרב מי שהתמודד וירוס הקורונה.
לפנינו תקציר מתוך מגוון הסימטומים המועלים פייסבוק:
כאבי סינוסים, כאבי לסתות, כאבי אוזניים, קשיי בליעה, תחושה לא נעימה בגרון, חספוס מיתרי הקול, כאב נורא בחגורת הכתפיים, צרבות, תחושת קור או צריבה בגפיים, כאבי שרירים, כאבי בטן, כאבים ברצפת האגן, תחושות המזכירות דלקת בדרכי השתן, חוסר שיווי משקל, שינויים בחוש הטעם והריח. בחילות. וכן, רגישות יתר לאור, צלילים, טעמים וריחות .
המשותף לכל אלה: כולם מקבלים עצבוב מעצב הואגוס.
עד כאן החלק המדעי. הבה נעבור לחלק הפרקטי, המביא לריפוי:
אז, מה עושים?
בקהילה שאני מנהיג לרווחתם של חולי פיברומיאלגיה הועלו סדרת מאמרים וסרטוני הדרכה העוסקים במניעה וטיפול בתופעות השונות האופייניות מאז ימות קורונה.
עיקרי העשייה הם:
תרגול של תנועה-נשימה-הרפייה על פי עקרונות היוגה, אשר פותחו על ידי היוגים הקדמונים לפני למעלה מ-2500 שנה על מנת לשמור על האיזון העיצבי, והמקבלים אישור מדעי בשנים האחרונות.
הניסיון מראה שתרגול יום יומי, בבוקר וכן לפני השינה, יכול לתרום רבות ל:
שיפור השינה ועידוד מנגנוני הריפוי הטבעיים של הגוף, .וכתוצאה מכך, הפחתת תהליכים דלקתיים, הפחתת כאב, שיפור האנרגיה, והתיפקוד היומי, שיפור התפקוד של מערכת העיכול, חיזוק המערכת החיסונית ועוד.
אורחות חיים.
תהליכים ייזומים של ניקוי רעלים, הרי ברגע שמערכות הפינוי של הגוף מתחילות לקבל פחות עיצבוב, ריזוז הרעלים באברי הפינוי של הגוף עולה והתוצאה היא ירידה נוספת ביכולות הפינוי של הגוף. זהו מעגל המזין את עצמו.
Comments